תפקידה של חוות דעת רפואית בהחלטה על מחלת מקצוע
מחלת מקצוע נקבעת על פי תקנות המוסד לביטוח לאומי ויכולה לזכות בגמלה. כל פגיעה בעבודה מזכה בגמלאות מן הסוג הזה, אך קיימים הבדלים משמעותיים בין תאונת עבודה ומחלת מקצוע. תאונת עבודה מתרחשת תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, באופן פתאומי ועל בסיס פגיעה חד פעמית. מנגד, מחלה היא אירוע מצטבר המלווה את העובד. המחלה נקבעת לפי רשימת מחלות סגורה והיא נובעת ממצב בו חלה השכיר עקב עבודתו אצל המעביד, או שחלה בה המבוטח העצמאי עקב הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בכל מחלת מקצוע רק במידה והמבוטח מוכיח קשר ישיר בין התפתחות המחלה לבין משלח ידו ועיסוקו. על המבוטח להגיש את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי, לצרף מסמכים רפואיים המעידים על מצבו ולשלול תחלואה טבעית הקשורה לגילו או למצבו הרפואי הקודם. כאן גם נכנסת לתמונה החשיבות של חוות דעת רפואית הניתנת על ידי גורם חיצוני.
מי כותב חוות דעת רפואית?
המוסד לביטוח לאומי מחייב מבוטחים להגיש חוות דעת של רופא מומחה. ההתמחות של הרופא צריכה להיות בתחום נכותו של הנפגע. במסגרת חוות הדעת נדרש הרופא לכתוב את דעתו על הנכות שנותרה למבוטח. המטרה של הגשת חוות הדעת בתביעה להכרה בליקוי כמכונה מחלת מקצוע היא להראות קשר אינטגרלי בין מצבו הבריאותי של העובד לבין משלח ידו ועיסוקו.
כדאי לבחור היטב את הרופא שכותב חוות דעת טרם הגשת תביעה בגין מחלת מקצוע. חוות הדעת היא אינדיקציה לטענות התובע, היא יכולה למנוע את הצורך בעמידה מול ועדה רפואית והיא תורמת לקיצור התהליכים. חוות הדעת נבחנת על ידי הביטוח הלאומי בקפידה וביסודיות.