Press "Enter" to skip to content

בורר


בחירת בורר וחובת הגילוי

בורר הוא אדם שמקבל על עצמו חובת נאמנות כלפי שני הצדדים בעת הליך הבוררות. חובה זו מוטלת על הבורר כחובה בסיסית על פי החוק מכיוון שהוא ממלא תפקיד בעל אופי שיפוטי. אחד הביטויים החשובים של חובת נאמנות זו של בורר היא חובת גילוי מלאה כלפי שני הצדדים לגבי עניינים העלולים ליצור חשש לניגוד עניינים של הבורר במקרה המונח לפניו. על פי החוק רשאי בית המשפט להעביר את הבורר מתפקידו במידה והפר את חובת הגילוי.


בחירת בורר

בחירת בורר במקרים של מחלוקות פיננסיות בין שני צדדים צריכה להיעשות על פי החוק ועליו להיות מקובל על שני הצדדים לאחר שמילא את חובת הגילוי שלו בפניהם באופן מקיף. מעבר לחובה זו על שני הצדדים להיות בטוחים כי הבורר העומד בפניהם מכיר את התחום בו הם עוסקים על מנת למנוע אי נעימויות במהלך הבוררות או בהצגת פסק הבוררות בפני בית המשפט לשם אישורו.

על שני הצדדים להיות בטוחים שלבורר אין ניגוד אינטרסים בכל הנוגע למקרה המונח לפניו וכי יש לו הניסיון והידע הדרושים כדי לעשות את ההליך באופן הצודק ביותר. על מנת לבחור בורר שמוסכם על שני הצדדים מוטב להתייעץ עם גורם שלישי ואובייקטיבי כדי שימליץ על בורר כזה או לפנות ללשכת רואי החשבון או לשכת עורכי הדין לשם קבלת ייעוץ מקצועי בכל הנוגע למינוי בורר מתאים.


הסכם מינוי בורר

מינוי בורר צריך להיות בכתב ובחתימת שני הצדדים בצורה של כתב מינוי בורר. בהסכם יש לכתוב כי שני הצדדים מסכימים לבורר שמוסכם עליהם ושהם מקבלים את פסיקתו כמחייבת ואת אישורה בבית המשפט. בהסכם יש לפרט את כל פרטי המקרה כולל את הסכומים הנתבעים ואת כל הפרטים הנוגעים למחלוקת.